האם אוניברסיטאות מחקר יכולות להיות אקספוננציאליות?

פוסט זה מסכם מאמר שכתבתי יחד עם פרופ' אורית חזן, שפורסם בבלוג של Communications of the ACM. הטקסט נכתב בעזרת בינה מלאכותית ונערך על ידי אבי סלמון.

כמעט כולם מסכימים שההשכלה הגבוהה צריכה מודל חדש, גם בהוראה וגם במחקר. תקופת הקורונה הכריחה את האקדמיה לעבור כמעט בן לילה להוראה מקוונת, והראתה שזה אפשרי. השאלה ששאלנו במאמר היא פשוטה: איך אוניברסיטת מחקר תנצל את ההזדמנות הזאת כדי להגיע ליותר אנשים, ולהגדיל גם את ההוראה וגם את המחקר שלה.

מה זה ארגון אקספוננציאלי

לקחנו רעיון מעולם העסקים. בספר Exponential Organizations, איסמעיל, מאלון וואן חיסט מתארים ארגונים שהתפוקה שלהם גדולה פי עשרה ויותר מהמתחרים, כי הם משתמשים בטכנולוגיות מאיצות ובשיטות ארגון חדשות. דוגמאות מוכרות הן TED, אמזון ו-Waze. בלב המודל יש מטרה אחת גדולה שמשנה מציאות, ומסביבה עשרה מאפיינים שמחולקים לשתי קבוצות.

קבוצה אחת פנימית, שאחראית על סדר ויציבות, והשנייה חיצונית, שאחראית על צמיחה ויצירתיות ועל פתיחת הארגון אל המשאבים והקהילה שבחוץ.

למה דווקא אוניברסיטת מחקר

מה שמייחד אוניברסיטת מחקר הוא החיבור בין מחקר להוראה, ודווקא בו אנחנו מתמקדים. החיבור הזה מבדיל אותה משלושה סוגי ארגונים שפועלים באותו מגרש: פלטפורמות MOOC, שיש בהן הוראה בלי תשתית מחקר. מכוני מחקר, שאין בהם הוראה. ומכללות, שעיקר עניינן הוראה.

הטענה שלנו: אם אוניברסיטת מחקר רוצה להפוך לאקספוננציאלית, היא צריכה לטפח את הזוג מחקר והוראה יחד, באותו כיוון ובו זמנית. כשמוסיפים לזה את הקמפוס הפיזי, עם האינטראקציה החברתית שאין בקורסים מקוונים או במכון מחקר, שני הצדדים יכולים לחזק זה את זה ולפתוח עידן חדש.

עידן ה-VUCA

יש עוד סיבה להחיל את הגישה הזאת על ההוראה. האקדמיה, כמו ארגונים רבים, חיה בתוך מציאות של VUCA: תנודתיות, אי ודאות, מורכבות ועמימות. תנודתיות, כי מיליוני סטודנטים ומרצים עברו ללמידה מרחוק כמעט בלי הכנה. אי ודאות, כי כבר עשור דנים בעתיד ההוראה האקדמית, בפורמט ובתוכן שלה. מורכבות, כי אוניברסיטת המחקר כבר לא השחקן היחיד, ולצידה יש MOOCs, התעשייה וארגונים נוספים. ועמימות, כי לא ברור איך כל זה ייראה בהמשך.

מה הצענו

לא להפוך מחקר והוראה לשני עולמות נפרדים, אלא לרתום את החיבור ביניהם. לשלב סטודנטים במחקר כבר בתואר הראשון, להרחיב את זה אל התואר השני, ולהשתמש בתשתית המקוונת כדי להגיע לקהל רחב הרבה יותר, בלי לוותר על אפשרות הלמידה בקמפוס. כך החשיפה גדלה, ואיתה גם איכות המחקר וההשפעה שלו.

הרעיון של הצד המחקרי פותח אצלנו בעבודה נפרדת על פלטפורמה בשם LinkedResearch, והפוסט הזה מרחיב אותו אל צד ההוראה.

למאמר המלא ב-Communications of the ACM