LinkedResearch: מחקר בלי גבולות

פוסט זה מסכם מאמר שכתבתי יחד עם קבוצת חוקרים, ביניהם פרופ' אורית חזן, שהופץ ברשימת Tomorrow's Research של אוניברסיטת סטנפורד. הטקסט נכתב בעזרת בינה מלאכותית ונערך על ידי אבי סלמון.

מחקר אקדמי הוא לא פעם מוגבל. מוגבל בתקציב, בציוד, ובמעגל האנשים שאתה מכיר. בעבודה הזאת הצענו, אני וקבוצת חוקרים, פלטפורמה בשם LinkedResearch, בקיצור LR, שמנסה לפתוח את המחקר בערך כמו שחברות אקספוננציאליות פתחו את התחומים שלהן. המטרה הגדולה שהצבנו לה פשוטה: מחקר בלי גבולות.

זה הצד המחקרי של רעיון שכתבתי עליו גם מצד ההוראה, בפוסט על אוניברסיטאות מחקר אקספוננציאליות.

הרעיון

ארגונים אקספוננציאליים כמו Google, TED, Uber או Waze מייצרים תפוקה גדולה פי עשרה ויותר מהמתחרים, כי הם רותמים טכנולוגיה וקהילה. לקחנו את המודל הזה, שבנוי על מטרה אחת גדולה ועשרה מאפיינים, ושאלנו איך הוא נראה כשמחילים אותו על מחקר.

הרעיון המרכזי: במקום שכל חוקר יהיה תקוע בתוך המשאבים והקשרים של המוסד שלו, פלטפורמה אחת מחברת את כולם. חוקרים, משתתפים, מממנים, מעבדות, תעשייה והמון רחב.

איך LR עובד

חילקנו את הפלטפורמה לפי אותם עשרה מאפיינים, בשתי קבוצות.

הקבוצה הפנימית עוסקת בסדר וביציבות. ממשק אחד משותף, משהו כמו GitHub למחקר, שבו מפרסמים שאלות, צרכים ומשאבים, עם התאמה חכמה בעזרת אלגוריתמים. לוחות מחוונים שמראים עלויות, זמינות ציוד והצלחות. אפשרות להתנסות מהירה ולפרסם תוצאות ביניים, כדי להוריד את הלחץ לפרסם רק מאמר מוגמר. ואוטונומיה אמיתית, שמאפשרת לכל חוקר לפעול בזכות עצמו, בלי תלות בשיוך מוסדי.

הקבוצה החיצונית עוסקת בצמיחה ובפתיחות. כוח אדם לפי דרישה, שוק שבו מוצאים חוקרים, סוקרים, מנתחי נתונים ומשתתפים. קהילה והמון, עם שוק רעיונות, ביקורת עמיתים של הקהל, ושיתוף סטודנטים כבר מהתואר הראשון. אלגוריתמים שאוספים נתונים ומחברים בין מחקרים. נכסים ממונפים, כך שציוד או תקציב שלא בשימוש ברגע מסוים יכולים לעבור למישהו אחר. ומעורבות, דרך אירועים פתוחים, ערוץ מחקר וגיימיפיקציה עם נקודות ודירוגים.

דוגמה קטנה, מומצאת אבל אפשרית

כדי להמחיש, תיארנו במאמר סיפור דמיוני. דוקטור ג'יימס, רופאה בבית חולים כפרי, מעלה ל-LR רעיון לטיפול בסרטן המוח. הפלטפורמה מציעה לה שותפים רלוונטיים מכל העולם, היא מגייסת מימון המונים, מתחברת לעשרות מעבדות, ומובילה צוות בינלאומי. אחרי חודשים, הצוות מוצא טיפול שעוזר לרוב החולים. זה סיפור מומצא, אבל הוא מראה את הכיוון: איך מחקר אחד יכול לרתום עולם שלם של אנשים ומשאבים.

הסיכונים

לא התעלמנו מהצד הבעייתי. פלטפורמה כזאת מעלה שאלות אמיתיות: פרטיות ורגולציה שמשתנות ממדינה למדינה, זכויות קניין רוחני, שימוש אתי בממצאים, והחשש שפלטפורמה אחת תהפוך למונופול שפוגע במחקר המסורתי. ככל שמשהו כזה נעשה אקספוננציאלי ומאורגן בעצמו, כך קשה יותר לשמור עליו תחת בקרה מוסרית, ולכן צריך לבנות לצידו מערכת של כללים.

למה זה חשוב לי

אני מאמין שתהליך מחקר פתוח ושקוף לא רק משפר את האיכות, אלא גם את האתיקה. לבנות משהו כזה באמת דורש קבוצה רב תחומית: מדעני חברה, פילוסופים, פסיכולוגים, אנשי מחשבים, מהנדסים ומשפטנים. אבל הכיוון, לדעתי, נכון.